Sep 24, 2009

חמשת הגורמים שיובילו לצונאמי ב-IT הישראלי


ג'ימי שוורצקוף23.09.09 | 22:49

חמשת הגורמים שיובילו לצונאמי ב-IT הישראלי

תעשיית ה-IT בישראל צפויה לעבור במהלך חמשת הרבעונים הקרובי "מגה-צונאמי". בסופה של תקופת מעבר זו נגלה כי שחקנים חדשים לגמרי שולטים בשוק. הנה הגורמים לכך
Israeli Hi-Tech and Startups

תעשיית ה-IT בישראל צפויה לעבור במהלך חמשת הרבעונים הקרובי "מגה-צונאמי". בסופה של תקופת מעבר זו נגלה כי שחקנים חדשים לגמרי שולטים בשוק. מספר רעידות אדמה קטנות יותר בתוך או מחוץ לישראל הן בעלות הפוטנציאל לייצר את הצונאמי הזה:


1. האייפון: עד 2011 ישראל תהפוך למדינת אפל

כמו בצרפת, כל חברות הסלולר תמכורנה בישראל את האייפון. כמו בצרפת, אנחנו מצפים שיהיה לו נתח שוק של לא פחות מ-70%. יותר ממיליון המכשירים שיימכרו על פי התחזיות בתוך פחות משנתיים יפתו את אפל ויזמים אחרים לפתח יישומים בעברית. ישראל הייתה מאז ומעולם מדינת מיקרוסופט. מוצרים רבים (למשל לוטוס) מעולם לא תפסו כאן בעיקר בשל התהליך הארוך והיקר של תרגום והתאמה של המוצרים לעברית. השתלטות האייפון על השוק הישראלי תגרום לאפל, סוף כל סוף, לתרגם את המוצרים שלה לעברית.

לאייפון יש את דרישות ה-IT שחיוניות על מנת שמכשיר סלולרי יצליח בסביבה עסקית - הוא כולל גישה אלחוטית לדוא"ל, אינטרנט, רשתות אינטראנט ארגוניות, יישומים ארגוניים, פנקס כתובות, היסטוריית פעולות, לוח שנה פרטי וארגוני ויכולת לאחסן מידע עסקי חשוב ולקבל ברקע מידע ועדכוני תוכנה כאשר הללו זמינים. האייפון 3GS תומך גם בהצפנת אקסצ'יינג' ואינטגרציה טובה מול התוכנות של מיקרוסופט.

2. מכרז ה"גולגולות" של משרד האוצר

כאשר החל פרויקט Y2K בישראל, היה צורך ב"קופי מקלדת" לכל הבדיקות הרבות שנדרשו. בתי תוכנה שכרו אנשים רבים לא מתאימים והעבירו אותם הכשרה מזורזת על מנת שיוכלו לבצע את הבדיקות. עד היום גובות חברות האינטגרציה בישראל 40 עד 50 אחוז יותר מהעלות של אותם קופי מקלדת. כך הפך תחום הגולגלות לתחום הרווחי ביותר בעסק שלהן ולעסק המועדף עבור מרבית, אם לא כל, החברות הישראליות.

עד 1998 חברות רבות התמודדו על חוזי מיקור חוץ במחירי הפסד בידיעה שעסקי הגולגלות שלהן יכסו על ההפסד. הן עשו זאת על מנת לנסות ולהגדיל את נתח השוק בתקופה של מיזוגים והנפקות. בתקופה זו החליטו מקצועני IT רבים במשרדי הממשלה ובצבא לעזוב את עבודתם ולחזור בתור ספקים חיצוניים. רבים מהם הקימו חברות קטנות של 10 עד 30 חברים. כולם קיבלו העלאה מיידית בשכר של 3 עד 40 אחוזים.

ב-1999 החליט משרד האוצר לאפשר למקצועני IT שעובדים עבור הממשלה לעזוב עם בונוסים של פרישה מוקדמת. הבורות המוחלטת של משרד האוצר הביאו אותו גם לקצץ את מרבית משרות ה-IT הממשלתיות. דבר זה הכריח מנמ"רים ממשלתיים לצאת למיקור חוץ או לשכור עובדי גולגלות (בדרך כלל עובדי ממשלה לשעבר, רק בפרמיה של 40%). עד 2001 ניסתה הממשלה לסגור מחלקות IT ולבנות באופן אקטיבי מרכז מחשוב אחד מרכזי (בדומה לזה אותו מכרה לידיים פרטיות בתחילת שנות ה-90'). התוכנית הממשלתית היתה לרכז במקום אחד את כל הפיתוח האינטרנטי ופיתוח ה-ERP ולהפעיל אותו באמצעות קבלנים חיצוניים.

בשנת 2003 אילץ מכרז כושל מנמ"רים בממשלה לעבור על החוק. החוזים היו כל כך נמוכים שקבלנים חיצוניים הועסקו לא על בסיס של שכר לשעה, אלא על בסיס מכפלות של תעריף זה. זה עלה לממשלה כסף רב וגרם נזק למוניטין. ב-2009 הבין סוף כל סוף משרד האוצר מה קורה. מכרז הגולגלות החדש של משרד האוצר, שפורסם לפני מספר חודשים, צפוי להביא עמו לא מעט שינויים: עובדי קבלן בסיכון נמוך (Low Risk Contracted Workers - כאלו שעובדים שנים רבות באותה חברה) "יימכרו" תמורת לא יותר מ-12% העלות שלהם. כך תווצר תחרות ברמת האיכות של העובדים, ולא רק במחיר. חברות קטנות לא תוכלנה למכור לממשלה. מרבית המנמ"רים מחוץ לממשלה ילכו בדרכו של משרד האוצר וינקטו בצעדים דומים. השינויים הללו ישתקפו בשורת הרווח של חברות ה-IT ב-2010. הן תהיינה חייבות להשתנות.

3. מחשוב עננים (פנימי וחיצוני)

על מנת להסביר טוב יותר את המושג של מחשוב עננים היינו צריכים לחזור אחורנית בהיסטוריה ולהיזכר בכמה מקרים בהם התעשייה סיפקה שירותי יישומים או מרכזי מידע וירטואליים. במהלך שנות ה-70' וה-80' הייתה לנו לשכת שירות למשכורות, ובשנות ה-90' היו לנו יישומים מבוססי ASP. מה שייחד אותם הייתה אי הגמישות שלהם. אז הגיע הרעיון להפוך את משאבי המחשוב לשירותים. השיפור המרכזי והחשוב ביותר שמציע מחשוב עננים הוא היכולת לספק את היישום המורכב הנכון במונחי עלות/תועלת למשתמש כאשר הגמישות היא מקסימלית והסיכון מינימלי.

יישום מורכב - Composite Application - הוא שירות IT הבנוי משילוב של שירותי יישומים (שנקרא Mashup) ושילוב של שירותי תשתית. כשאנו יודעים אילו שירותים ירכיבו את ה-mashup שלנו ואיזה ensemble הוא צריך על מנת לרוץ, אנחנו יכולים לבחור מהיכן לקחת את השירותים הללו. האפשרויות שלנו הן מכל אחד מתוך שלושה מרכזי נתונים: חוות השרתים המקומית הפרטית שלנו, חוות שרתים מרוחקת פרטית או מכל חברה המספקת מרכזי נתונים וירטואליים. אנחנו יכולים להחליט באיזה ensemble אנחנו משתמשים על מנת להריץ איזה mashup. כל הרעיון של בניית יישומים מורכבים משירותים (mashups ו-ensambles) בהתבסס על שירותים אחרים שיש לנו במרכז הנתונים שלנו או במרכזי נתונים של חברות חיצוניות נקרא מחשוב עננים. המהפכה הבאה כרוכה בהפיכת התשלום עבור השימוש בשירותים אלו לתשלום לפי דרישה (On Demand).

4. ניהול סיכונים ארגוני - ERM

כולם מנסים להבין את פונקציית ה-ERM החדשה (Enterprise Risk Management). פונקציה זו חסרה כעת בכל חדרי הישיבות והפרויקטים. איפה היא תנוהל? איך היא תימדד? השאלות הללו יזכו לתשובה מהר מאוד. "רבים מהארגונים שנכשלו או שנכשלים כעת סבלו מפוקוס צר מדי על ביצועים כספיים קצרי טווח. זוהי בדיוק הבעיה לה אמור היה ה-BSC (קיצור של Balanced Scorecard) לתת מענה. נקודת הראות הפיננסית של ה-BSC היא המקום הטבעי לניהול סיכונים ארגוני מבחינת הגדרת יעדים ומדידה", כותבים מחברי ה-Harvard Busines Review. "היעד הכללי מנקודת הראות הפיננסית של BSC היא לגדול ולשמר את הערך של בעלי המניות. באופן מסורתי, תמכנו בשתי שיטות להגדיל את הערך של בעלי המניות: גידול בהכנסות ושיפורי פרודוקטיביות. השיטה השלישית עבור שימור ערך בעלי המניות, שחסרה באסטרטגיות של חברות רבות, צריכה להיות ניהול סיכונים", הם מסכמים.

5. שינויים באסטרטגיה המשתקפת בפלטפורמות הדיגיטליות של ארגונים

המונח פלטפורמה דיגיטלית, מונח שמקורו במחקר שבוצע על ידי צוות מ-MIT, בא לייצג את את היישומים הספציפיים והתשתיות בארגוני לקוח. פלטפורמות דיגיטליות אלו נמצאות בתהליך שינוי. מרבית המנמ"רים בישראל ישנו/יבנו מחדש את מערכות הליבה שלהם בעתיד הקרוב. כל תהליך עסקי יהיה בעל שילוב של סטנדרטיזציה או אינטגרציה המשקפים את האסטרטגיה של המנכ"ל עבור החברה. תהליך עסקי זה יחייב מימוש משלו בתוך הפלטפורמה הדיגיטלית המתאימה. יהיו ארגונים שיחפשו מערכות ERP (מקורות, תנובה, וכו') בעוד אחרים יחפשו רק חלקים ממערכות הליבה שלהן (בנק הפועלים, לאומי למשכנתאות, וכו').

הכותב הנו מנכ"ל חברת המחקר STKI

חזרה לדף הבית

No comments:

There was an error in this gadget